יעקב גרונדמן

מתוך מוזיאון בני יהודה

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב גרונדמן
Yaakov grundman.jpg
מידע אישי
תאריך לידה20 ביולי 1939
תאריך פטירה24 במאי 2004
מקום לידהפולין (קרקוב)
גובה1.69
עמדהקשר (רץ ימני, מקשר ימני)
מספר חולצה5
כינוייענקל'ה, הפולני
קרובי משפחהגיסו של אברהם אלמוג
מועדונים כשחקן
מחלקת נוערבני יהודה ת"א

1954-1969בני יהודה ת"א
נבחרות כשחקן*
?
?
1961-1964
ישראל הנוער
ישראל העתודה
ישראל הלאומית (9)
*בסוגריים: מספר ההופעות
מועדונים כמאמן
1966-1969
1969-1970
1970-1971
1971-1973
1973-1974
1976-1977
1977-1978
1979-1980
1995-1998
בני יהודה ת"א
הפועל כפ"ס
בני יהודה ת"א
מכבי פ"ת
הפועל חיפה
מכבי ת"א
בית"ר ת"א
מכבי נתניה
בני יהודה ת"א
נבחרות כמאמן*
1970-1971
1982-1988
1988-1992
ישראל צה"ל
ישראל הנוער
ישראל הלאומית (19)
*בסוגריים: מספר ההופעות
קריירה בבני יהודה (כשחקן)*
עונות14
תארים
הופעה ראשונהמחזור 9 בעונת 1954-1955
קפטןשנות השישים
*הנתונים מתייחסים לכל המסגרות הרשמיות
קריירה בבני יהודה (כמאמן)*
עונות7
תארים1 (גביע הטוטו)
הופעה ראשונה
*הנתונים מתייחסים לכל המסגרות הרשמיות

יעקב (יענקל'ה) גרונדמן (20 ביולי 1939 - 24 במאי 2004) היה כדורגלן ומאמן ישראלי. מגדולי שחקני הכדורגל בבני-יהודה בכל הזמנים ומנהיג הקבוצה בשנות ה-50 וה-60.

גרונדמן החל לשחק בקבוצה הבוגרת בגיל 15 וכשחקן הוביל את הקבוצה לעלייה היסטורית לליגה הלאומית בעונת 1958-1959 וכמאמן לזכייה הראשונה בגביע המדינה בעונת 1966-1968.

בשנת 1966, בגיל 27 החל לאמן את הקבוצה כמאמן-שחקן, יחד עם חברו יוסף מהלל ,לאחר פרישתו ממשחק פעיל שימש כמאמן הקבוצה ושב לתפקיד זה מספר פעמים במשך חייו. גרונדמן ויוסף מהלל ערכו את קורס המאמנים הראשון בתולדות מכון וינגייט.

בין הישגיו כמאמן: זכיה בגביע המדינה עם הפועל חיפה (עונת 1973-1974) וזכיה בדאבל עם מכבי ת"א (עונת 1976-1977) ומכבי נתניה (עונת 1979-1980). גרונדמן שימש כמאמן נבחרת ישראל, לצידו של יצחק שניאור. השניים כונו בשם ש"ג (שניאור-גרונדמן) והיו קרובים להעפלה למונדיאל 1990.

ב-11 במאי 2004 הודיעה ההתאחדות לכדורגל על כך שבחרה ביעקב גרונדמן לקבל את עיטור הכבוד וההערכה של ארגון פיפ"א העולמי. בהודעה נכתב כי "ההתאחדות לכדורגל רואה ביעקב גרונדמן דוגמה וסמל למצוינות בכדורגל". באותו הזמן נאבק גרונדמן במחלת הסרטן. הענקת עיטור הכבוד נעשתה יום אחד בלבד לפני מותו, ב-24 למאי, בחדרו בבית-החולים איכילוב.

בשנת 2001 חלה במחלת הסרטן ובתום מאבק ממושך בן 3 שנים, נפטר גרונדמן והוא רק בן 65. גרונדמן הותיר אחריו אישה (יסמין) ובת (ענת) שממשיכות עד היום לשמר את זכרו.

לאחר מותו נקראו על שמו האצטדיון העירוני ברמת השרון , קבוצת נערים ג' במחלקת הנוער של בני יהודה וכן כיכר בשכונת יד-אליהו שבת"א.


תוכן עניינים

תקופת הילדות הקשה

גרונדמן נולד ב-20 ביולי 1939 בעיירה ליד קרקוב שבפולין. ילדותו היתה בצל מלחמת העולם השניה והכיבוש הנאצי, במאי 1942 משפחתו של יענקל'ה הייתה כבר בדרך לתאי הגזים, יחד עם שאר יהודי מחוז קילץ. בדרך נס נמצא למשפחה הגדולה מקום מסתור בכפר קטן סמוך לעיר פרושוביץ' הסמוכה לקרקוב.

הילד יענקל'ה

יענקליה בילה מגיל 3 ועד גיל 6 בתוך בור קטנטן ואפל ששטחו 2X2 מטרים בתחתית אסם של איכר פולני, אשר דאג לכסותו בלוח עץ גדול, קרשים וקש ממנו לעסו סוסים. בבור זה הסתתרו במשך שלוש שנים 11 נפשות: הוריו, חמשת ילדיהם, שלוש מדודיו ובן דודו של יעקב גרונדמן.

האיכר שדאג להסתיר את משפחת גרונדמן היה הנוצרי היחידי שהעז להסתכן ולהמרות את הוראות הצבא הנאצי, תוך ניצול מרחק ביתו מהעיר ומיעוט הסיורים של הצבא הנאצי סמוך לביתו. החיים בבור היו קשים ובלתי נסבלים, את הצרכים נאלצו לעשות בבור, שהפך למצחין, שרץ כינים ורמשים. מידי פעם התסכן אחד המבוגרים וטיפס החוצה כדי לפנות את השפכים ולדאוג למזון למחייה.

יענקל'ה הילד לבש בכל 3 השנים כותונת בד אחת גדולה מכפי מידותיו.

המזון שהגיע לבור פעם בשבוע כלל לחם יבש ותפוחי אדמה, דודו היה מעז מדי פעם לצאת בחשיכה ולחפש מזון. מצב אספקת המזון הורע במהלך הזמן ולאחר שהגיעו ידיעות כי נתפסו נוצרים שנחשדו בהסתרת יהודים, המזון כמעט ולא הגיע, בתקופה מסויימת המזון לא הגיע במשך 17 יום.

ליענקל'ה הקטן והרעב היה אסור להשמיע הגה או בכי בגלל הרעב, המבוגרים היו נותנים לו למצוץ מסיגריות הקש שגילגלו עד שנרדם.

כך הסתתרו 11 נפשות בבור במשך 3 שנים עד השחרור אל האור והחופש.

קרובת משפחתו פלה שטיגובסקי מספרת:

Icon quote right.png זה היה מחזה זוועה, ילד חיוור, עם ראש גדול וגוף קטנטן, שלא צמח ולא התפתח, הידיים היו מצומקות, עור ועצמות ממש, הרגליים היו דקיקות, ללא טיפת שרירים, מי היה מאמין שהרגליים האלה יהיו פעם רגליים של כדורגלן, עם בעיטה אדירה כמו של יענקל'ה? Icon quote left.png

יענקל'ה יצא מהבור בוכה, המשפחה הייתה עדיין מפוחדת, בן דודו לקח אותו תחת מעילו ואמר לו: "אם אתה לא מפסיק לבכות עכשיו, אני זורק אותך למים!", יענקל'ה הקטן שתק.

לאחר ששרד את השואה, עלה יענקל'ה עם הוריו לישראל. הוריו התיישבו בשכונת התקווה, שם פתח אביו עמנואל איטליז ברחוב האקליפטוס, פינת רחוב ההגנה. בילדותו למד יעקב בחדר ולאחר מכן למד בבית-הספר "שבח" במגמת אוטו-מכניקה.

כוכב בבני יהודה

יענק'לה ואביו היו הולכים לבית-הכנסת בשבת, כשבדרך לשם עמד גם מגרש הכדורגל בו נהגו לשחק. אביו, שהיה מסורתי, לא אהב שיענקל'ה משחק. יענקל'ה היה מציב שני חברים שהיו מזהירים אותו, כשאביו היה חוזר מבית-הכנסת ומציץ לעבר המגרש, לראות אם הילד משחק. כשהאבא היה מתרחק לכיוון הבית, יענקל'ה היה יוצא ממחבואו ומצטרף לחבריו. כשביקש לראשונה מאביו שיקנה לו כדורגל, נענה בסטירת לחי מצלצלת. רק אחרי ששמו הופיע בעיתונים, בא אביו לראותו בבלומפילד. גרונדמן הבקיע שער משווה מול הפועל ת"א, ואביו הגאה סלח לו.

גרונדמן בפעולה

בסוף שנות הארבעים החל לשחק בקבוצת הנערים של בני-יהודה. יחד אתו שיחקו חבריו מילדות יוסף מהלל, זכי מזרחי, דני לוי, שמעון כהן, שלום סינואני ואברהם אלמוג ז"ל, שבהמשך הפך להיות גם גיסו. גרונדמן שהיה לנער האשכנזי היחידי בקבוצה זכה לכינוי "הפולני".

מקבוצת הנוער הגיע גרונדמן לנבחרת הנוער, הפך לאליל הנוער ,בעונת 1954-1955והוא בן 15.5 בלבד הועלה יעקב גרונדמן לראשונה ע"י המאמן דוד סולמי לקבוצה הבוגרת במשחק שנערך בירושלים נגד קבוצת מכבי ירושלים ובעונת 1958-1959 עזר לקבוצה להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה. גרונדמן, יחד עם מהלל, היה למוח שמאחורי ההצלחות של הקבוצה.

משחקו הגדול ביותר בקבוצה היה ב-1962, נגד מכבי ת"א, כשזכה לציון 9 וכבש שער.

יעקב גרונדמן הצטיין גם בליגה הלאומית וב-1961 זומן לנבחרת העתודה של ישראל ובאותה עונה בהיותו בן 19 זימן המאמן גיולה מנדי את גרונדמן לנבחרת ישראל לאחר שהרץ הימני של נבחרת ישראל, אהרון אמר ממכבי חיפה, שבר את רגלו בתאונת עבודה בנמל חיפה, זימן המאמן גיולה מאנדי את גרונדמן לנבחרת ישראל. הופעת הבכורה של גרונדמן היתה ב-15 באוקטובר 1961 לעיני 60 אלף צופים. ישראל הפסידה לנבחרת איטליה 4-2, אחרי שהובילה במחצית 0-2. גרונדמן שמר על כוכב נבחרת איטליה, חוזה אלטסיני.

גרונדמן שיחק שמונה משחקים בנבחרת, בין השאר נגד ברזיל. משחקו השמיני והאחרון במדי הנבחרת היה בינואר 1964, בניצחון החוץ על הונג קונג 0-3 (כשיוסף מהלל, חברו לקבוצה, כובש צמד).

גרונדמן הגדיר את התקופה בקבוצה כיפה בחייו. בשכונת התקווה למד לאהוב לאכול מרק רגל, סחוג וכל מיני חריף. הוא למד מספר מילים בתימנית, והשתמש בהן כדי לתת הוראות תוך כדי משחק. הוא היה מחוזר זמן רב ע"י מכבי ת"א ואיתה הוא הופיע רק כשחקן חיזוק, במספר נסיעות ראווה לחו"ל.

בתקופה ששיחק בבני-יהודה עבד במקביל בחברת "דן" בקו 25 במשך 12 שנה. לאחר מכן פתח בעסק עצמאי כיבואן הראשי לישראל של חברת "פומה" ובמקביל עבר להתגורר ברמת-השרון.

הישגים כשחקן בני יהודה

מסגרת הופעות זכיות שערים בישולים צהובים אדומים
ליגה ראשונה 174 0 20
גביע המדינה 1
גביע הטוטו 0
סה"כ 1

גרונדמן המאמן

לאחר ששיחק במשך 13 שנים בקבוצת הבוגרים של בני-יהודה, הפך גרונדמן בגיל 27 למאמן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. בתחילת עונת 1965-1966 מינתה בני יהודה מאמן רומני שפוטר תוך זמן קצר ובמקומו מונו גרונדמן וחברו לקבוצה יוסף מהלל ע"י משפחת סולמי כמינוי חירום לתפקיד מאמן בני יהודה במביל להיותם כדורגלנים פעילים, משחקם הראשון כמאמנים נערך ב-26.12.1964 נגד קבוצת הפועל ירושלים (נצחון 0:1).

גרונדמן פורס את משנתו

ב 20 במאי 1967 פרש גרונדמן ממשחק פעיל והמשיך בקריירת האימון, דווקא בעונה שלאחר פרישתו זכתה בני יהודה בתואר הראשון בתולדותיה (גביע המדינה).

בעונת 1966/68 בעודו שחקן פעיל מונה בתחילה למאמן הכושר של הקבוצה ולאחר מכן כמאמן ראשי, גרונדמן אימן את הקבוצה במשך 51 מחזורים, ב-7.3.1968 התפטר מתפקידו.

ב-1969, עזב גרונדמן את בני יהודה ומונה למאמן הפועל כפ"ס. בין הקבוצות הרבות שאותן אימן במשך השנים, חזר גרונדמן חמש פעמים לאמן בשכונה, תוך שהוא שומר על קשרים חמים עם חבריו השחקנים משנות ה-50 וה-60.

ב-1982 מונה לתפקיד מאמן נבחרת הנוער של ישראל למשך 6 שנים.

ב-18 באוקטובר 1988 מונה גרונדמן יחד עם ידידו יצחק שניאור ז"ל לתפקיד מאמן את נבחרת ישראל והוא רק בן 49. השניים נודעו בכינוי המפורסם ש"ג. הנבחרת היתה קרובה אך לא הצליחה להעפיל למונדיאל 1990 כשכשלה במפגש הכפול מול נבחרת קולומביה.

גרונדמן מתדרך את שחקניו

בעונת 1996-1997 אימן את בני-יהודה וזכה עימה בגביע הטוטו. במהלך עונת 1997-1998, לאחר פיטוריו של ויקו חדד, חזר "המציל" יעקב גרונדמן, בעקבות בקשתו של גד סולמי. יחד עם גרונדמן הצליחה בני יהודה לשרוד בליגה הראשונה במחזור האחרון, בדקה ה-90. בסיום עונה זו החליט גרונדמן לפרוש מאימון.

בשנים האחרונות לחייו שימש גרונדמן כעוזר מיוחד לאברהם גרנט בנבחרת ישראל וכן כפרשן ב"שירים ושערים".

רבים אהבו את סגנון המשחק של יענקל'ה שהעדיף בעיקר שחקנים טכניים ודגל בכדורגל התקפי בכדי לגרום להנאת הקהל. גרונדמן פנה לשחקנים תמיד בדרכי נועם ונמנע מצעקות וענישות. גישה זו צלחה ואף הקנתה לו את מוניטין של אדם חכם, סבלני וקשוב.

כמאמן, היה הראשון שאיפשר לבלם לעבור את קו מחצית המגרש. שיטה זו שנלמדה במונדיאל 74 מבקנבאואר, נוסתה בארץ תחילה על צבי רוזן ומאוחר יותר על אבי כהן. גרונדמן גם לימד את בעיטת "הפאלש" המפורסמת שלו.

מרבית כוכבי הכדורגל בישראל עברו תחת שרביטו של גרונדמן. החל מגדעון דמתי, שלמה שרף, יצחק שום, ודרור קשטן דרך עודד מכנס, רוני רוזנטל, שלום תקווה, אלי אוחנה וכלה באייל ברקוביץ', אבי נמני ועוד רבים וטובים. את ישראל פוגל הפך גרונדמן משוער מצטיין לחלוץ מצטיין.

ההתאחדות לכדורגל ראתה ביעקב גרונדמן דוגמא וסמל למצוינות בכדורגל.

גרונדמן היה חבר בוועדה המקצועית של ההתאחדות לכדורגל בה נלחם לצמצם את מספר הזרים בליגת העל - "השחקנים הזרים מונעים את התפתחות ענף הכדורגל בישראל" טען.


הישגים כמאמן בני יהודה

מסגרת משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים הפרש נצחון גבוה הפסד גבוה ניצחון אחרון הפסד אחרון
ליגה205 63 65 77 261-21546-0-55-009/05/199802/05/1998
גביע המדינה25 17 1 7 28-56280-105-217/01/199807/03/1998
גביע הטוטו14 8 3 3 19-32130-44-118/02/199710/11/1995
סה"כ 244886987308-3035-0-105-009/05/199802/05/1998


המלחמה האחרונה

בנובמבר 2002 אובחן בגופו של גרונדמן גידול סרטני באיזור המעי הגס. גרונדמן טופל בכימותרפיה במשך שנה וחצי והתמודד בעצם בקרב אבוד מראש, שאולי רק האהבה שהפיץ סביבו האריכה את ימיו.

גרונדמן וחבריו מימיה הגדולים של בני יהודה

יענקל'ה גרונדמן הלך לעולמו והוא רק בן 65. הותיר אחריו אישה ובת.

בראיון לפני מותו אמר: "אני אדם שעבר דברים לא פשוטים בחיים שלו. היו הרבה קשיים במשך החיים. המתחים, ההתמודדויות, המלחמות בכדורגל, החיים והילדות בשכונה. הכל נותן הרבה כוח וכלים להתמודד. לא נולדנו לחיים פשוטים ושום דבר לא היה מובן מאליו, אבל המאבקים שעברתי די מחשלים".

"אני איש אופטימי, אבל אף אחד לא הבטיח לנו שנחיה לעולם ועד. ילד בן 5 יכול לחצות כביש ולאבד את החיים שלו. הגורל די מתעתע. נסיון החיים לימד אותי לקבל מה שנותנים".

"אני כל הזמן חושב על הנכדות שלי, ואני מנסה לשאול את עצמי איך אני עושה הכל כדי להגיע למצב בו אוכל לראות אותן כשהן בנות גדולות".

כאשר אברהם גרנט קרא לו לדגל, לא היה מאושר ממנו. באפריל 2003 קם מטיפול כימותרפי ונסע לרגל אחר נבחרת מלטה. בשל שביתה הוא נתקע בחו"ל, אך לא ביקש עזרה מאיש וחיכה עד אשר הצליח למצוא טיסה ולשוב להמשך הטיפולים.

יענקל'ה גרונדמן, שעזר לאברהם גרנט באימונים על פי בקשתו: "זה מאוד נעים לי ואני מאוד שמח לעזור כשמבקשים ממני. יש התלהבות גדולה בין השחקנים ורצון להוכיח. נקווה שזה יתבטא ברגעים החשובים" אמר.

שעה קלה לפני שמת ממחלה קשה ביקש גרונדמן לשוחח עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל, איצ'ה מנחם, וביקש פרטים על נסיעת הנבחרת לגרוזיה.

הלוויה וההספדים

מאות חברים, קרובי משפחה, שחקני כדורגל בעבר ובהווה, מאמנים, יו"רים ואנשי ציבור הגיעו לחלוק כבוד אחרון ליעקב גרונדמן שהובא ב-25 במאי 2004 למנוחת עולמים בבית העלמין ברמה"ש.

טרם הלוויה הוצב ארונו במשרדי ההתאחדות לכדורגל, כשסביבו עמדו שחקני נבחרת הנוער של ישראל וקבוצת הנוער של בני-יהודה.[1]

מסע הלוויה היה מרגש וכואב והחל בקריאת פרק ט"ז מספר תהילים. בין הסופדים:

ארונו של גרונדמן

- הרב ישראל לאו: "פגשתי את יענקל'ה לפני מותו עם חיוך גדול על הפנים והוא חזר להיות יענקל'ה של הימים הגדולים. נזכרנו יחד בחוויות, לא רק מהכדורגל אלא גם בילדות".

- בתו ענת: "אבא, איך אפשר להיפרד ממך. היו לי סיוטים מהיום הזה. החוויה הראשונה שעוברת לי בראש היא אצטדיון ר"ג, 50 אלף צופים במשחק מול קולומביה, משחק החיים שלך ואתה בעיניים שלך מחפש אותי ביציע הכבוד,עושה את התנועה המוכרת של שנינו ורק אז מתיישב על הספסל. היה בינינו קשר מדהים, יותר משאני ענת, אני הבת של יענקל'ה ותמיד אחרי השם הזה מגיעים החיוכים. כולם אוהבים אותך ולזכות ולגאווה הוא לי שאני נשאתי את השם 'הבת של יענקל'ה'".

- איצ'ה מנחם: "נולדנו באותה שנה, באותו חודש, באותו שבוע. הערצתי אותך כשחקן, הערכתי אותך כמאמן, אבל יותר מכל אהבתי אותך כאדם וכחבר. עברו רק 24 שעות וכבר החיוך שלך חסר. עברו 24 שעות וכבר אין אופטימיות. כיו"ר ההתאחדות לכדורגל אני מבטיח לך שנדע להנציח את זכרך לעד".

- איציק שניאור: "הוא היה אדם מיוחד שלא היה אף פעם מתוח. תמיד חייך, תמיד צחק. הוא לא היה חבר, לא שותף, הוא היה לי יותר מאח. לא היו בינינו ויכוחים - תמיד אמרתי לו כן. מהש.ג. נשאר רק השין".

- אברהם גרנט: "גרונדמן היה מורה הדרך שלי וממנו לקחתי את הדוגמאות לאימון הכדורגל. הייתי מאושר כשקיבלתי אותו להיות בצוות שלי בנבחרת. כשפניתי אליו וביקשתי ממנו שישקול את זה, הוא רשם לי על פתק מתי אני צריך להתייצב".

- גד סולמי: "הכרתי את יענקל'ה, שהגיע מפולין לשכונה, כשהיה בערך בן 8. מאז שהחל לשחק במחלקת הנוער של הקבוצה הטביע את שמו במועדון ותוך שנתיים עלינו מליגה ב' ללאומית. הוא היה אדם עם לב רחב ונשמה טובה, אדם צנוע שראה תמיד חיוך על אנשים. יענקל'ה, אתה נטוע בליבנו לעולמי עד".

המוזיאון מספר

ה"דפוקים" משכונת התקוה

השנה היא 1959, בהתאחדות לכדורגל מחליטים למנות את היהודי-הונגרי, גיולה מאנדי, לתפקיד מאמן נבחרת ישראל. מאנדי, מהמאמנים הטובים בעולם, שימש כעוזר למאמן נבחרת הונגריה הגדולה שזכתה לכינוי "נבחרת הפלא של פושקאש".

באותה עונה החלה בני יהודה את דרכה בליגה הבכירה (הלאומית) כאשר בשורותיה משחקים שחקנים צעירים וכשרוניים כמו יוסף מהלל ויעקב גרונדמן.

לאחר שהנבחרת חוזרת מפולין מובסת 7-2, החל מאנדי לתור אחר שחקנים צעירים. אחד מהצעירים שצדו את עיניו היה גרונדמן. בימים אלו התכוננה הנבחרת למשחקי אסיה המערבית שנערכו בהודו. גרונדמן נסע אך לא שותף באף אחד מהמשחקים.

שחקני הנבחרת החלו להתבדח על חשבונו של גרונדמן ובעיקר סופרה בדיחה על פציעתו של גרונדמן בהודו: "הוא התלבש והתפשט, התפשט והתלבש לפני כל משחק– ומזה הוא נפצע"... גרונדמן לא התייאש ויצא מעודד מהעובדה שמאנדי הכיר ביכולתו ומצא לנכון לצרפו לנבחרת.

הנבחרת שבה לארץ, מאנדי גיבש סגל חדש, אך גרונדמן לא הוזמן. גרונדמן נפגע עד עומק נפשו, הביטחון העצמי שלו ירד, הוא הסתכסך עם חבריו לקבוצה ואף ירד בכושרו ומאמן בני-יהודה נאלץ לנפות אותו מההרכב.

דו-הקרב בין יעקב גרונדמן לאבי אלקיים

דצמבר 1962 ,שתי קבוצות הצמרת בני יהודה והפועל ת"א נפגשות באיצטדיון "בלומפילד" ,21,000 צופים (שיא ישראלי במשחק ליגה) הגיעו לצפות במשחק והם לא התאכזבו, משחק שהתעלה לרמה גבוהה, בעיקר של שני השחקנים יעקב גרונדמן מבני יהודה ושוער הפועל אבי אלקיים שניהלו דו קרב ביניהם ולבסוף בדקה ה-87 מצליח סוף סוף יעקב גרונדמן להכניע את שוער הפועל.

בדקה ה-5 יוסף מהלל שולח כדור לגרונדמן וזה בועט מעל לקורה. בדקה ה-6 מרקו עבוד מציל בעיטה של חלוץ הפועל נוריאלי. בדקה ה-26 מבחין השופט מרין בעבירה שביצע שחקן הפועל דני בורסוק ובתגובתו של יוסף מהלל, הוא מחליט להורות להם ל"נוח בצד", אבל, הם סירבו ושיחקו עם השופט ב"מחבואים" ונשארו על כר הדשא, אבל, בבני יהודה יש את גרונדמן שמזכיר לשופט את ההרחקה, השופט לבסוף נאלץ להרחיקם ושתי הקבוצות נותרו ב-10 שחקנים. בדקה ה-31 הפועל ביתרון 0:1 משער של נוריאלי. בדקה ה-32 זכי מזרחי מחמיץ מול שוער הפועל ובדקה ה-34 אלקיים שוער הפועל עוצר בעיטת עונשין מרגלי יעקב גרונדמן מ-25 מטר. בדקה ה-37 משה בורסוק בעזרת אחד ממגיני בני יהודה קובע 0:2 להפועל. בדקה ה-38 נוריאלי כמעט וכובש את השלישי להפועל, אך בועט לחוץ. בדקה ה-43 זכי מזרחי מצמק ל-1:2 ,ברה אלמוג הסתובב עם הכדור באגף השמאלי, מסר לזכי מזרחי שהפגיז את הרשת מתחת לקורה. במחצית השניה נראתה על כר הדשא קבוצה אחת בני יהודה, יותר נכון יעקב גרונדמן מול אבי אלקיים שניהלו דו קרב של בעיטות ועצירות עד לדקה ה-87 בו מצליח סוף סוף גרונדמן להכניע את אלקיים ולהשוות את התוצאה ל-2:2-יעקב גרונדמן מקבל את הכדור, מתקדם, מטעה את אברהם לוי שבא מולו ומ-16 מטר נועץ כדור מדוייק לפינה השמאלית.

בסיום המשחק זכה השופט לבקורת קשה נוכח החלטותיו ,הרחקה והתעלמות מפנדל לזכות בני יהודה וכן הוא שרק 2.5 דקות לפני המועד החוקי של המשחק מיד לאחר שער המשווה של בני יהודה.

ציטוטים

  • "אם עכשיו אני אקנה איתך כרטיס פיס ונזכה בעשרת אלפים שקל, אני אתן לך יד ונחליף כאפות לרגל הזכייה. אבל אם בני-יהודה יתנו גול בשבת, אני אתחבק עם כל מי שמסביב ואקפוץ באוויר, ואת זה אני לא אעשה גם אם אני אזכה במיליון שקל".

גלריה

קטעי עיתונות

הערות שוליים

היכל התהילה

שחקן זה הינו חלק מהיכל התהילה של בני יהודה

היכל התהילה
שוער יעקב אסייגוינסנט אניימהמרקו עבודדלה איינוגבהשמואל מליקה
הגנה אלי שאשוגיא שרעבידני לוייוסף מליחייורם אורנשטייןמשה עלו נתן שרעבירואי חדדשאול כהןשלום אזולאי
קישור בועז סולמידוד סלמןחיים רביבויוסף מהלליעקב גרונדמןיעקב שרעבימשה סינימשה עוזריפדרו גלבאןרמי לוימטה בטורינה
התקפה אברהם אלמוגאהוד בן טוביםאלון מזרחידוד גורדנהזכי מזרחיחזי שירזיניקולאי קודריצקיעמנואל טסהציון כולנישלום סינואני
כלים אישיים