יוסף מהלל
| יוסף מהלל | |
| מידע אישי | |
| תאריך לידה | 25 בדצמבר 1939 |
| מקום לידה | ישראל |
| עמדה | קשר (רץ ימני ומקשר שמאלי) |
| מספר חולצה | 10 |
| כינוי | היהלום השחור, הארי בלפונטה |
| קרובי משפחה | דודו של יעקב שרעבי |
| מועדונים כשחקן | |
| מחלקת נוער | בני יהודה ת"א |
| 1954-1969 1969-1970 1970-1971 1971-1973 | בני יהודה ת"א הפועל אשקלון הפועל חולון הפועל יהוד |
| נבחרות כשחקן* | |
| 1962-1965 1961 | |
| *בסוגריים: מספר ההופעות | |
| מועדונים כמאמן | |
| 1961-1962 1965-1966 1966-1968 1969-1970 1970-1971 1971-1973 1973-1975 | הפועל רמת הטייסים (נוער) בני יהודה ת"א בני יהודה ת"אנוער, נערים הפועל אשקלון הפועל חולון הפועל יהוד בני יהודה ת"א |
| קריירה בבני יהודה (כשחקן)* | |
| עונות | 14 |
| תארים | 1 (גביע המדינה) |
| הופעה ראשונה | בשנות ה-50 (בגיל 15) |
| הופעה אחרונה | 21 ביוני 1969 - מחזור 30 לעונת 1968/69 נגד הפועל ר"ג |
| *הנתונים מתייחסים לכל המסגרות הרשמיות | |
| קריירה בבני יהודה (כמאמן)* | |
| עונות | 3 |
| תארים | 0 |
| הופעה ראשונה | 22 בספטמבר 1966 |
| *הנתונים מתייחסים לכל המסגרות הרשמיות | |
יוסף מהלל (נולד ב-25 בדצמבר 1939) הוא כדורגלן עבר ישראלי בתפקיד קשר ומאמן עבר. מגדולי שחקניה של בני יהודה בכל הזמנים וממנהיגי הקבוצה בשנות ה-50 וה-60.
יוסף מהלל הוא אחד מסמלי העבר של קבוצת בני-יהודה ת"א, קפטן הקבוצה במשך שנים רבות, השחקן שזכה להניף ב-1968 את גביע המדינה הראשון של בני-יהודה וכן נציג הקבוצה בנבחרת ישראל.
הילדות בשכונת התקווה
מהלל נולד בחורף מושלג, למשפחה מרובת ילדים, ברחוב נג'ארה בשכונת גבעת שאול בירושלים, בגיל 3 עברה משפחתו לת"א והשתכנה בשכונת כרם התימנים ולאחר שנה עברה לשכונת התקווה וגרה בצפיפות בדירת חדר וחצי ברח' קלמן 45.
מהלל, החמישי מבין עשרה אחים, החל להתאהב במשחק הכדורגל כבר בגיל 10 ונהג לשחק בכדור העשוי מסמרטוטים. באותה התקופה הכיר את מי שיהפוך לחברו הקרוב ביותר ושותפו להצלחתה של בני יהודה, יעקב גרונדמן, שגר עם משפחתו באחד הרחובות הסמוכים בשכונה.
בהיותו בגיל 10, צפה בו יצחק צוברי, מאמן קבוצת הילדים בבני יהודה ומיד החליט לצרפו למחלקת הנוער של המועדון.
לקבוצת הילדים הצטרפו גם גרונדמן, שלום סינואני ("סלפה"), ציון מוקה, ומאיר שירזי, שהחלו להתאמן תחת שרביטו של צוברי. חבורת הילדים המוכשרים למדו אט אט את יסודות המשחק וזכו בגביע ברוזובסקי. בגיל 15, כחלק מהרצון להצעיר את הקבוצה, החליט המאמן דאז דוד סולמי לצרפם לקבוצה הבוגרת שבילתה אז בירכתי ליגה ב' (השנייה). החבורה המוכשרת זכתה לכינוי "התינוקות של גיבונס".
בשנים אלו שיחק מהלל במקביל בקבוצת הנוער ובקבוצה הבוגרת. בין האימונים והמשחקים הספיק מהלל לעבוד בבית הדפוס ולהשלים לימודי תיכון בשעות הערב. כבר במשחקו הראשון נגד מכבי ירושלים בעונת 1954-1955 כבש מהלל שני שערים לרשת הירושלמים.
בגיל 18 גויס מהלל לצה"ל והחל לשרת ביחידת "גולני", לאחר 6 חודשי טירונות נשלח לקורס מ"כים בג'וערה אך נפצע במהלכו בברך ונשלח לחודש מנוחה בבית. מהלל, שנדבק בחיידק הכדורגל, שב להתאמן בבני יהודה וכשהדבר התגלה נשלחו שני שוטרי המשטרה הצבאית עד לשכונת התקווה כדי להשיבו לאלתר לבסיס. מהלל, שהיה בטוח שהוא בדרך לכלא הצבאי נתבקש ע"י המב"ס לשחק בנבחרת הכדורגל של פיקוד צפון במסגרת אליפות צה"ל. מהלל התנה את השתתפותו באליפות במעבר לבסיס באיזור המרכז כדי שיוכל להמשיך לשחק בבני יהודה. בצה"ל נענו לבקשתו ומהלל שימש כנגר לכל אורך שירותו הצבאי במקביל לקריירה ככדורגלן מוביל בבני יהודה.
מהלל בנבחרת ישראל
החבורה המלוכדת בהנהגתם של גרונדמן ומהלל טיפסה בתוך מספר שנים בודדות עד לליגה הלאומית (עונת 1959-1960), מהלל נחשב בזמנו למנוע של הקבוצה ויעקב גרונדמן ללב של הקבוצה, יוסף מהלל כבש, בישל, תיקל, במשך 90 דקות המשחק לא הפסיק לרוץ, תמיד היה בסביבת הכדור. ביצועיו של מהלל לא נעלמו מעיניו של מאמן הנבחרת דאז, גיולה מנדי, שזימנו לסגל הנבחרת. מהלל שותף לראשונה בנבחרת ישראל במאי 1962, במסגרת משחק הידידות באיסטנבול מול נבחרת טורקיה, מאמן הנבחרת גיולה מאנדי על מהלל "זהו שחקן בעל בעיטה, בעל כושר משחק של 90 דקות, בעל אמביציה".
בהמשך שותף מהלל גם במשחקה הביתי של הנבחרת מול טורקיה (הפסד 2:0) ובניצחון החוץ בסייגון על נבחרת וייטנאם במסגרת מוקדמות המשחקים האולימפיים.
בינואר 1964 נדדה נבחרת ישראל עד לסין ופגשה את נבחרת הליגה של הונג-קונג. ישראל ניצחה 0:3 ומהלל הבקיע שני שערים. כששבה הנבחרת לארץ הונף מהלל על כתפי האוהדים ובכותרות העיתונים בישרו כי "שכונת התקווה מחייכת לגיבור המזרח הרחוק".
מהלל מספר: "את השער הראשון הבקעתי בנגיחה עזה, לאחר הרמה טובה של היימן. הרגשתי שאני מתרומם; על ראשי טפחו בעוז טיפות עזות; נגחתי - והכדור עשה דרכו את פנים הרשת. את אשר קרה מאוחר יותר איני זוכר. הופלתי ארצה כשכל אחד מנסה לחבק ולנשק אותי חזק יותר. השער השני היה מתוכנן יותר. סטלמך העביר כדור ארוך לשפיגלר. זה פשק את רגליו ותוך כדי הטעיה הניח לי לבעוט בעיטה חזקה. הכדור ממש חתך את האויר וחדר פנימה".
ב-1968 מהלל זומן בגיל 29 ע"י המאמן עמנואל שפר לסגל הנבחרת שהתכונן לאולימפיאדת מכסיקו אולם נבצר ממנו לצאת עם הנבחרת לאולימפיאדה.
מהלל מביא תואר ראשון לשכונה
מהלל, שכונה גם "הארי בלופנטה" בשל דמיונו הרב לכוכב הקולנוע ומוזיקת הקליפסו הג'מאייקני, רשם בסה"כ 6 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
בעונת 1965-1966 לאחר 11 מחזורים התפטר המאמן, ישראל חליבנר שרביט האימון נמסר לקפטן הקבוצה, יעקב גרונדמן שימש כמאמן-שחקן עד לסיום העונה והוא רק בן 26 יחד עם חברו יוסף מהלל.
אך מהלל חלם יותר מכל על תואר במדי הזהובים משכונת-התקווה. ב-1965 היה בני יהודה קרובה, אך הפסידה 2:1 למכבי ת"א בגמר גביע המדינה.
בשנת 1966 סיים מהלל, יחד עם גרונדמן, את קורס המאמנים הראשון והפך למאמן מן המניין. בעונת 1966-1968 מונה גרונדמן לתפקיד מאמן בני יהודה, אך לאחר מספר חודשים התפטר מתפקידו בעקבות חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה בנוגע להענשתו של שחקן שחקן הקבוצה צדוק מגער.
עם התפטרותו של יענק'לה, פנתה הנהלת בני יהודה לחברו מהלל בבקשה להחליפו בתפקיד המאמן,גם מהלל ישב תקופה ארוכה בביתו בגלל סכסוך עם הנהלת הקבוצה, מהלל סרב באלגנטיות בטענה כי "החברות מעל הכל" וניסה לשכנע את גרונדמן לשוב למשרת האימון. הנהלת המועדון מינתה את זכי מזרחי ומהלל המשיך לשחק ויחד העפילה הקבוצה, לקראת תום העונה הארוכה, למעמד חצי גמר גביע המדינה.
מתוך כוונה לזכות סוף סוף בתואר ראשון פנתה הנהלת הקבוצה שוב למהלל והציעה לו את תפקיד מאמן-שחקן. מהלל, בן 29, החליט לשתף פעולה עם זכי ובתור קפטן החל לחלק הוראות טקטיקיות ולתרום ממה שלמד בקורס המאמנים.
לקראת משחק הגמר התכנסה הקבוצה במלון בהרצליה ומהלל ביקש להתאמן לאור זרקורים באצטדיון שבו יערך הגמר (בלומפילד). מהלל סייע למאמן לתרגל את כל השיטות שנלמדו בקורס המאמנים (שיטת הנבדל, סגירה אלכסונית, מעבר מהגנה להתקפה) והקפיד שכל שחקן יידע את מקומו.
במהלך ההכנות הציע שכל שחקני הקבוצה יגלחו את ראשם כדי להטעות את היריב. הבקשה המיוחדת נדחתה על הסף, ע"י השחקנים וההנהלה.
רגע לפני פתיחת משחק הגמר מול הפועל פ"ת, כינס מהלל את השחקנים ופנה אליהם בקריאה נרגשת: "כל חיי אני בבני יהודה ואני בקרוב פורש. אני רוצה שתעזרו לי להביא תואר ראשון לבני יהודה. אני רוצה שתילחמו כמוני עד לשריקה האחרונה. שחקן בשביל השכונה, אך גם בשבילי".
לעיני 22,000 צופים (מחציתם מהשכונה), נלחמו שחקני בני יהודה על כר-הדשא ולבסוף ניצחו 0:1 משער של שמואל נחמיאס. בתהלוכה כתומה ורועשת הגיעו אוהדי ושחקני בני יהודה מבלומפילד לשכונה שם חיכו לגיבורים חגיגה אמיתית. מהלל, מצטיין המשחק, הונף על כתפי האוהדים ברוב שלבי החגיגות. שלט אחד שהונף באותו הערב, זכור במיוחד לאוהדי השכונה למהלל. על השלט נכתב: "הארי בלאפונטה וחבורתו הביאו גביע".
בעונת 1966/68 במקביל לתפקידו כשחקן מהלל מונה למאמן קבוצת הנוער וקבוצת הנערים של בני יהודה, עם הנערים מהלל זכה באליפות המחוז ובגביע המדינה.
הישגים כשחקן בני יהודה
| מסגרת | תארים | הופעות | שערים | בישולים | צהובים | אדומים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | 0 | 62 | ||||
| גביע המדינה | 1 | |||||
| סה"כ | 1 |
*הנתונים מעודכנים לתאריך 10 בדצמבר 2016
העידן שאחרי התהילה
לאחר הזכייה, זומן מהלל ע"י מאמן הנבחרת זאז, שמעון שפר לסגל הנבחרת הלאומית לקראת משחקי המונדיאל של מקסיקו 70. מהלל לקח חלק במחנה האימונים, אך כששב הביתה אשתו הראשונה, מתנה, סירבה בכל תוקף לאפשר למהלל ליסוע למקסיקו ומהלל נאלץ להישאר בארץ.
עונה לאחר מכן, עזב מהלל את בני יהודה לאחר 14 שנים והחל לאמן ולשחק בהפועל אשקלון מהליגה השנייה. בסיום העונה עבר להפועל חולון מהליגה השניה וגם שם שימש כ"מאמן-שחקן".
בעונת 1971-1972 עבר להפועל יהוד והשתלב גם שם בתפקיד "מאמן שחקן". בסיום העונה פרש ממשחק פעיל והמשיך בהפועל יהוד כמאמן בלבד. בעונה זו זכה מהלל כמאמן הפועל יהוד בגביע כ"ה (טורניר משותף לשני מחוזות ליגה א').
בסיום עונה זו עזב מהלל את הפועל יהוד ושב לבני יהודה, לעמדת המאמן. מהלל אימן במשך 2 עונות, בהן סיימה הקבוצה בתחתית הליגה.
בשנת ה-50 למדינת ישראל מהלל נבחר לאחד הכדורגלנים המצטיינים של כל הזמנים.
הישגים כמאמן בני יהודה
<repeat table="Matches" form="FindMatch" detailslevel="statistics" criteria="by_coach=יוסף מהלל"><header></header></repeat>
בימים אלו
כיום, מתגורר מהלל בחולון. מהלל כבר הפסיק להגיע למשחקי קבוצת נעוריו ומבלה את זמנו בחיק משפחתו ובאימון קבוצות ותיקים, הצגת תערוכות כדורגל ולימוד ריקודי עם.
לפני כשנה זכה מהלל בפרס על מפעל חיים בספורט הניתן ע"י התאחדות הספורט לוותיקים.
המוזיאון מספר
ה"דפוקים" משכונת התקוה
אוקטובר 1960: נבחרת ישראל מתכוננת ליציאתה לסיאול, בירת דרום קוריאה, כדי להשתתף בגמר גביע אסיה. הנבחרת וראשיה מתכנסים במלון בהרצליה. סגן יו"ר ההתאחדות, צבי ברים ("בעל הצלקת"), מקבל מכתב. על המעטפה מצוירות שתי גולגלות שמקושטות בעצמות. תוכן המכתב היה "באם לא תחזיר את יוסף מהלל לנבחרת, חייך בסכנה".
באותו השבוע הוחלט באופן מפתיע לנפות את יוסף מהלל מהנבחרת. ערב הנסיעה מוסר מאמן הנבחרת גיולה מאנדי: "קבעתי 16 שחקנים ואת השחקן ה-17 אבחר מבין 4 שחקנים". היה ברור מאליו כי יוסף מהלל נכלל בין 16 השחקנים הבטוחים שכן הונפק עבורו דרכון חדש (שהיה לראשון שלו), הוא חוסן נגד אבעבועות.
באורח פלא, רגע לפני משחק האימון האחרון לפני הנסיעה, מזמן מאנדי שני שחקנים חדשים ושולח את עוזרו, אדמונד שמילוביץ', למסור ליוסף מהלל על ניפויו מהנבחרת.
מהלל קיבל את ההודעה בשקט וסרב להגיב. חבריו לנבחרת הציעו לו להישאר לארוחת ערב אך הוא סירב. "אם אינני רצוי פה, אין לי מה לעשות כאן, אני נוסע הביתה" אמר.
הידיעה על ניפויו של כוכב בני-יהודה הגיעה לשכונה. אוהדי בני יהודה סרבו להאמין שהכוכב הגדול של השכונה נופה מהנבחרת. מהלל, חייל בן 19, שהיה אמור לסיים את שירותו הצבאי ולהפוך למורה, נעלם מביתו. אמו מסרה "הוא בכה כמו ילד קטן".
מאנדי שלא חש בנוח, הציע לראשי ההתאחדות לקחת את מהלל כשחקן ה-18, אך ראשי ההתאחדות סירבו בתוקף. ראשי בני-יהודה ניסו למנוע את המשבר של מהלל והעלו הצעה לערוך "מגבית" ולממן את הנסיעה עם הנבחרת לקוריאה אך הדבר לא צלח. הם פנו לראשי מכבי ונענו בשלילה, "אנחנו ניקח את מהלל במסע הבא של מכבי תל-אביב" טענו בלגלוג.
בינתיים טסה הבנחרת לקוריאה ווהובסה בגמר ע"י דרום קוריאה 3-0. תוך כדי המשחק הספיק מאנדי להסתכסך עם כוכבי הנבחרת, ביניהם שייע גלזר. לאחר שהנבחרת שבה מסיאול, הגיעו לביתו של מהלל דוד סולמי (מאמן בני-יהודה), הכתב בן-שלום והמאמן גיולה מאנדי. מאנדי לחץ למהלל את היד, התנצל וגילה – "הניפוי מהנבחרת היה ביוזמת המרכזים הפועל ומכבי ולא מיוזמתי. אני מבטיח לך שאתה נוסע עם הנבחרת לטורקיה" אמר, ואכן מהלל טס עם הנבחרת לטורקיה ושותף שם.
בשנת 1966 מחתימים ראשי ההתאחדות את המאמן אנגלי בשם ג'ורג' הנסלי. הנסלי נודע כמאמן מצויין (אך גם כשתיין כפייתי). הנסלי לא אהב את שחקני הנבחרת המתבגרים והורה לעוזרו, עמנואל שפר, "לעשות סדר" בנבחרת ושפר בוחן מספר שחקנים, בינהם מהלל וגרונדמן ומחליט לזמנם. סכסוך עבודה של גרונדמן ב"אגד" מנע את הגעתו לאימוני הנבחרת ולניפויו. באופן תמוה החליט הנסלי - אם גרונדמן לא בנבחרת, אז גם מהלל לא בנבחרת. לבסוף, התמודדה הנבחרת מול וייטנאם ללא שני כוכבי בני יהודה, הפסידה ולא הצליחה להעפיל לאולימפיאדה.
"ברצוני לתת נשיקה להארי בלפונטה"
אפריל 1963, נבחרת ישראל שבה ממסע משחקים בוייטנאם ובהונג-קונג. גיבור המסע היה שחקנה הצעיר של בני יהודה והנבחרת, יוסף מהלל. במשחק נגד הונג-קונג הבקיע מהלל צמד שערים, שהיו לשערים הראשונים בנבחרת. מלבד הבקעת שערים, נהנה מהלל מאהדת הבנות הסיניות של הונג-קונג. בעוברו ברחוב הוא קלט מפי הבנות דוברות הסינית את צמד המילים "הארי-בלפונטה" (כינויו של הזמר האמריקאי באותה עת). מהלל חייך לבנות וחילק להן חתימות.
12 שעות לפני נחיתת הנבחרת חזרה בישראל, נחת בארץ האפיפיור. כל ראשי המדינה, ראשי הדת הנוצרית בארץ ומוזמנים רבים עמדו בשדה התעופה כדי לקבל את פניו של הקדוש הנוצרי. 12 שעות לאחר מכן נחת ה"אפיפיור של שכונת התקוה"... מחוץ לשדה התעופה המתינה קבוצת צעירים מצויידים בכלי תזמורת ומקבלים את השחקנים בנגינת "הבאנו שלום עליכם". מהלל, גיבור המסע, יוצא משדה התעופה ואותם צעירים מגבירים את נגינתם. מהלל מונף אל-על לקול תשואות וריקודים של צעירי השכונה.
בזמן חנוכת איצטדיון "בלומפילד", הופיעה בארץ הכוכבת זיוה רודן. בקשתה של הכוכבת היה לבעוט את כדור הפתיחה ולתת נשיקה ל"הארי בלפונטה הישראלי" המזכיר לה את הזמר האמריקאי.
מהלל לא זכה לקבל את הנשיקה, זיוה רודן לא בעטה את בעיטת הפתיחה.
קישורים חיצונים
גלריה
עם דוד סולמי בנשף העלייה לליגה הלאומית
היכל התהילה
שחקן זה הינו חלק מהיכל התהילה של בני יהודה
| היכל התהילה | ||
| שוער | יעקב אסייג • וינסנט אניימה • מרקו עבוד • דלה איינוגבה • שמואל מליקה | |
| הגנה | אלי שאשו • גיא שרעבי • דני לוי • יוסף מליחי • יורם אורנשטיין • משה עלו • נתן שרעבי • רואי חדד • שאול כהן • שלום אזולאי • איציק עזוז | |
| קישור | בועז סולמי • דוד סלמן • חיים רביבו • יוסף מהלל • יעקב גרונדמן • יעקב שרעבי • משה סיני • משה עוזרי • פדרו גלבאן • רמי לוי • מטה בטורינה | |
| התקפה | אברהם אלמוג • אהוד בן טובים • אלון מזרחי • דוד גורדנה • זכי מזרחי • חזי שירזי • ניקולאי קודריצקי • עמנואל טסה • ציון כולני • שלום סינואני | |