אלון מזרחי

מתוך מוזיאון בני יהודה

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלון מזרחי
Alon mizrachi 7.jpg
מידע אישי
תאריך לידה22 בנובמבר 1971
מקום לידהישראל (ת"א)
גובה1.78
עמדהחלוץ
מספר חולצה11
כינויאווירון
קרובי משפחהבנו של עמוס וחתנו של אברהם סלו.
מועדונים כשחקן
מחלקת נוערבני יהודה ת"א

1988-1990
1990-1991
1991-1993
1993-1994
1994
1995
1995-1996
1996-1997
1997-1999
1999-2000
2000-2001
2001-2003
2003-2004
2004
2004
2005-2006
2006
בני יהודה ת"א
הפועל ת"א
בני יהודה ת"א
מכבי חיפה
מכבי ת"א
עירוני אשדוד
מכבי חיפה
בני יהודה ת"א
מכבי חיפה
צרפת ניס
בית"ר ירושלים
הפועל כפ"ס
מכבי אחי נצרת
הפועל ב"ש
בני יהודה ת"א
הפועל ב"ש
מכבי עמישב פ"ת
נבחרות כשחקן*
1990
1992-1993
1992-2001
ישראל עד 18 (1)
ישראל הצעירה (13)
ישראל הלאומית (37)
*בסוגריים: מספר ההופעות
מועדונים כמאמן
2008-2009
2012
2013
הפועל יהוד
הפועל כפ"ס
הפועל פ"ת
קריירה בבני יהודה (כשחקן)*
עונות8
תארים3 (אליפות ו-2 גביעי טוטו)
הופעה ראשונה11 בפברואר 1989
*הנתונים מתייחסים לכל המסגרות הרשמיות

אלון מזרחי (נולד ב-22 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי בתפקיד חלוץ. מחלוציה הפורים של בני יהודה בכל הזמנים. מזרחי הוא מלך השערים של הליגה הראשונה בישראל, עם 206 כיבושים.

מזרחי, המכוונה "האווירון" (בעקבות התנועה שנוהג לעשות עם הבקעת גול), נחשב לאחד מהחלוצים הטובים ביותר בבני יהודה בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל, אם לא הטוב שבהם. באמתחתו של אלון זכיות בכל תואר אפשרי, ירידות ועליות ליגה, הופעות והבקעות גם במפעלים אירופאים ונבחרות ישראל. מעטים הכדורגלנים הישראלים אשר הטביעו את חותמם בכדורגל הישראלי כפי שהטביע מזרחי.

תוכן עניינים

מכונת שערים בכתום

אלון מזרחי נולד לעמוס, כדורגלן עבר בבני-יהודה. לאחר מספר שנים בהן שהה עם הוריו בדרום-אפריקה, שם עסק אביו בתחום היהלומים, הצטרף אלון למחלקת הנוער של בני יהודה והוא בן 13. לדבריו, כבר בתור ילד בלט כשרונו יוצא הדופן. "כל פעם שהיה מגיע אליי כדור הוא היה בתוך הרשת" טען.

בעונת 1988-1989 כשהקבוצה הבוגרת נאבקה בתחתית הטבלה, הוביל מזרחי את קבוצת הנוער של המועדון לזכייה היסטורית באליפות המדינה. מזרחי גם זכה לרשום הופעת בכורה באותה עונה בקבוצה הבוגרת.

עונה לאחר מכן, שהיתה לעונת האליפות ההיסטורית של המועדון, שותף מזרחי בשלושה משחקים נוספים ואף זכה לבשל שער בניצחונה של בני יהודה על מכבי ת"א במסגרת המחזור ה-18. בעונה הבאה יושאל להפועל ת"א שם יכבוש את שערו הראשון (ובהמשך שלושה נוספים) במסגרת הליגה ואף יסייע לה לשרוד בליגה הלאומית.

בעונת 1991-1992 כשהוא בן 20 שב מזרחי לבני-יהודה והפך ל"מכונת שערים"; בשיתוף ניקולאי קודריצקי וחיים רביבו הפכה בני-יהודה ללהיט של הליגה והתמודדה על תואר האליפות מול מכבי ת"א. לקראת סיום העונה (מחזור 24), חווה מזרחי פציעה קשה במהלך משחק מול מכבי ת"א, כתוצאה מהתנגשות עם שוערה אלכסנדר אובארוב. בעקבות אותה פגיעה, נשברה ליסתו של מזרחי והוא הושבת מפעילות קרוב לחודשיים אך הספיק לשוב כדי לזכות בתואר מלך השערים. (מעניין לאילו הישגים היו מגיעים מזרחי ובני יהודה אלמלא אותה פציעה). מזרחי כבש בעונה זו 20 שערי ליגה, הפך להבטחה הגדולה של הכדורגל הישראלי ואף זומן ע"י שלמה שרף לנבחרת ישראל.

אלון החל לסגל לעצמו את ריקוד הניצחון של הכוכב הברזילאי, קארקה. מדובר בריצה תוך כדי הנפת הידיים לצדדים. בזכות תנועה זו כינוהו אוהדי בני יהודה "האווירון". כינוי שדבק בו לכל אורכה של הקריירה ואף אחריה.

גם בעונה הבאה המשיך מזרחי להבקיע בצרורות. 26 פעמים חדרו כדוריו של מזרחי אל תוך שערי היריב והקנו לחלוץ המוכשר את תואר מלך השערים עונה שנייה ברציפות. בני יהודה, שרשמה 66 שערי זכות בעונה זו, המשיכה להוות גורם משמעותי בצמרת הטבלה וסיימה במקום השלישי.

המעבר ל"עשירות" והקאמבק המרשים

חוגג את אחד מ-18 שעריו

בסיום העונה נאלץ יו"ר בני-יהודה, גד סולמי, לוותר על אלון מזרחי, מכיוון שלא יכול היה לעמוד בדרישותיו הכספיות של השחקן והוא נמכר למכבי חיפה עימה זכה באליפות הליגה, בגביע הטוטו ובפעם השלישית ברציפות בתואר מלך השערים, עם 28 שערים. בסיום העונה עבר מזרחי למכבי ת"א בעיקר בשל רצונו לשחק במרכז הארץ. בעונת 1995-1996, שב מזרחי לחיפה, אך לא לתקופה ארוכה. במהלך העונה סרב לשמש שחקן ספסל ולהתחרות עם עופר שטרית, שהובא מהפועל לוד ולבסוף נמכר לקבוצת נעוריו, בני-יהודה, שנקלעה לקרבות תחתית והייתה זקוקה נואשות לחיזוק בחלק הקידמי. מזרחי שנדד בין מכבי חיפה, מכבי ת"א וגם עירוני אשדוד, ללא הצלחה יתרה, שב הביתה. מרגע הגעתו הבקיע מזרחי 12 שערים ב-8 משחקים (מתוכם רביעייה לרישתה של בית"ר ת"א ושלישייה לרישתה של הפועל כפ"ס). למרות שהגיע רק במחזור ה-14, סיים מזרחי כמלך שערי הקבוצה עם 13 כיבושים.

בעונת 1996-1997 הוביל מזרחי את בני יהודה לזכייה בגביע הטוטו השני. מזרחי הבקיע בעונה זו 18 שערים מתוך 32 שערי הקבוצה (56% !!), שימש כקפטן הקבוצה ואף הצעיד אותה לחצי-גמר גביע המדינה (ומצליח להבקיע בכל שלב לפחות שער אחד). בתום העונה עזב מזרחי למכבי חיפה, עימה זכה בגביע המדינה ובתואר (נוסף) של מלך השערים, עם 18 שערים. במהלך עונת 1998-1999 ניסה מזרחי את מזלו באירופה, בקבוצת ניס מהליגה השנייה בצרפת, אך לא צלח ושב לישראל בתום העונה, למדי בית"ר ירושלים.

בסיום עונת 1999-2000 השאיר אלון מזרחי את בני יהודה במו רגליו בליגה הראשונה מבלי לשחק בה: היה זה במחזור הסיום במסגרתו התמודדה בני יהודה מול הפועל פ"ת ואילו בית"ר ירושלים, בה שיחק מזרחי, התארחה בכפ"ס אצל הפועל המקומית. בדקה התשעים של ההתמודדות הוכשל מזרחי ברחבת ה-16, זכה לפנדל אותו בעט לרשת והישווה את תוצאת המשחק. בני יהודה ניצחה את המשחק המקביל וטיפסה מעל הקו האדום על חשבונה של כפ"ס. מזרחי אף הגיע באותו ערב לשכונת התקווה וחגג את ההישארות על כתפיהם של האוהדים הכתומים.

הקאמבקים שלא יצאו לפועל

במהלך עונת 2000-2001 הסתכסך מזרחי עם מאמנו בבית"ר, אלי גוטמן שהודיע שהוא מוותר על שירותיו של מזרחי בעונה הקרובה. מזרחי אף נשמע בשיחה שניהל עם מנכ"ל הפועל חיפה שהוא מביע את תקוותו שחיפה תגבור על בית"ר ירושלים במשחק הליגה בין הקבוצות. אלי אוחנה, שאימן בעונה זו את בני יהודה המתין להתפתחויות בעניינו של אלון בבית"ר וקיווה להביאו לזהובים בחלון ההעברות. הקבוצה השתרכה בתחתית הטבלה ואוהדיה החלו להמתין בציפיה לינואר בתקווה לראות את אלון שוב לובש את משיה של בני יהודה "הבאנו את אוחנה, בעזרת השם נביא גם אלון!" טענו באופטימיות. בהנהלת בני-יהודה הצהירו שכלל לא מתנהל מו"מ עם אלון מזרחי אך חפצים בו מאוד. המנכ"ל משה דמאיו: "כל עוד אלון מזרחי שייך לבית"ר ירושלים, אנחנו לא מנהלים איתו משא ומתן. ברור שאנחנו מעוניינים באלון ואם הוא ישוחרר מבית"ר ירושלים נפנה אליו בצורה מסודרת. אנחנו רוצים שישחק אצלנו בחצי השנה הקרובה בהשאלה". גם היו"ר הקודם, גד סולמי, התערב וגישש אצל עורך דינו של מזרחי, בן ציון באיער, שהיה גם לחבר ועדת הביקורת בבני-יהודה.

למרות חוסר הוודאות בעיניין חזרתו של מזרחי, בשכונה כבר החלו להתכונן לבואו; חזי שירזי כבר הצהיר שהוא מוכן להעביר למזרחי את החולצה מס' 11, רק שיגיע! גם האוהדים היו בעננים, "כולם פה רוצים שאלון יגיע לשכונה. האוהדים, ההנהלה, הצוות המקצועי והשחקנים. מדובר בשחקן שגדל בשכונה והתגלה בה, הוא יכול לתרום המון לקבוצה והוא עוד יתרום" טען בהתרגשות אחד מהם. בתשובה לשאלה אם האוהדים מפעילים לחץ על הקבוצה כדי שתביא את מזרחי, השיב אותו אוהד: "הקהל משפיע על ההנהלה, כי לבני-יהודה אין זכות קיום בלי הקהל שלה. למה אנחנו מבקשים תמיד מהשחקנים שישחקו למען הילדים? כי חוץ מכדורגל כמעט אין מה לעשות פה. מי שלא מתאמן בקבוצות הנוער של בני יהודה הולך לשוק. בשוק מסתובבים טיפוסים לא כל כך חיוביים, ומכאן ועד להידרדרות - הדרך קצרה. בגלל זה חשוב שבני-יהודה תישאר בליגה ושאלון מזרחי יגיע לכאן. הוא מזוהה עם הקבוצה ועם הקהל, והוא יעזור לנו להישאר בליגת העל. אנחנו עזרנו להביא לכאן את אוחנה ועוד כמה שחקנים. בעזרת השם, נביא לכאן גם את אלון מזרחי".

בלחץ אוהדי בית"ר ירושלים התפטר לבסוף אלי גוטמן מתפקידו כמאמן בית"ר והוחלף בניסים בכר, מה שאיפשר את שובו של מזרחי למדי קבוצת בית"ר ירושלים וטירפד את מעברו לבני-יהודה. בסיום העונה נשרה בני יהודה לליגת המשנה, לראשונה לאחר 17 שנים. לעולם לא נדע אם הגעתו של האווירון הייתה מונעת זאת.

בנובמבר 2001 שוב עלתה אפשרות חזרתו של מזרחי לבני יהודה; באמצע העונה החליט יו"ר הקבוצה רוני שאטן להחזיר את אוחנה למרות שהיה זה שהוריד את הקבוצה לליגת המשנה. צעד זה עורר עליו את זעם האוהדים, שכעסו על אוחנה על שעזב אותם לאחר ירידת הליגה. כדי לרכך את האוהדים, הביע שטאן את רצונו להחזיר את אלון מזרחי לשכונה. לאחר משא ומתן מתוקשר, חתם מזרחי במפתיע בהפועל כפר סבא, היריבה העיקרית של בני-יהודה במאבקי העלייה לליגה הראשונה. מזרחי סייע לכפ"ס לשוב לליגה הראשונה, אך בעונה שלאחר-מכן ירד עם כפ"ס שוב לליגה השנייה. בדצמבר 2003, בראיון לעיתון "זמן תל-אביב", אמר דמאיו בעניין: "עשינו כל מה שיכול האל לתת לנו לעשות כדי להחזיר אותו לקבוצה. הבן-אדם שיחק איתנו. הייתי אומר אפילו שהוא השפיל אותנו ועשה הכל כדי לא להגיע לבני-יהודה. אני נתתי לו צ'ק אישי שלי, למרות אנשים שהתייאשו ואמרו לא להביא אותו. זה גבל בהעלבה ובזלזול. הוא לא האמין לשאטן ולא לי. ישבנו אצלו בלילה עד שעה 3:00, סיכמתי איתו את כל החוזה, התנשקנו ולחצנו ידיים. למחרת בבוקר הוא קם עם דרישות חדשות, שלרובן הסכמנו, רק שיבוא. וגם כשכבר כולם לא רצו אותו התעקשתי להביא אותו. את ספח הצ'ק הזה אשמור אצלי בבית כל החיים. אמרתי לו לבוא למגרש, שאני מחכה לו שם עם הצ'ק. כל אותו הלילה דיברתי איתו בטלפון והוא מרח אותי וסיפר לי שהוא עוד רגע מגיע".

עם פרוק העמותה הותיקה של בני-יהודה והתפטרותו של היו"ר רוני שטאן באוגוסט 2003, ע"פ החלטת בית המשפט, מונה לקבוצת בני-יהודה מפרק והקבוצה הוצעה למכירה. אחת הקבוצות שהציגה את עצמה לרכישת הקבוצה הייתה קבוצתם של סוכן השחקנים ג'קי מויאל ואלון מזרחי, כשבתכנון היו אמורים השניים להזרים כסף, להחתים שחקנים (בינהם אלון שיסיים את הקריירה בבני-יהודה), לבסוף הפסידה הקבוצה לקבוצתם של יובל גפני ומשה דמאיו. פרשה זו העכירה עוד יותר את היחסים בין אלון מזרחי למשה דמאיו. כשמזרחי שאף לחזור לקבוצת נעוריו, דמאיו לא שכח למזרחי שורה של התבטאויות שהשמיע נגדו ונגד ההנהלה החדשה של בני-יהודה באותו קיץ ולכן סרב בתוקף להחזירו. אלון מזרחי אמר בראיון לאליעזר לחנה: "יש אנשים שנמצאים בבני-יהודה ועוד שבועיים הם כבר לא יהיו שם". בהמשך עבר האווירון למכבי אחי נצרת ולהפועל ב"ש.

לקראת פתיחת עונת 2003-2004 עזב מזרחי את הפועל ב"ש ומצא את עצמו ללא קבוצה. מזרחי שוב החל לאותת על כוונתו לחזור לבני-יהודה: "אני יודע שבבני-יהודה מחפשים חלוץ, ואני יודע שחזי מגן רוצה לצרף אותי לקבוצה. אם אני הוא, אני מביא את אלון מזרחי בלי לחשוב פעמיים. בכל מקרה, אני מחכה לטלפון שלו, חזי מגן הוא בעל המאה ובעל הדעה, הרי אם ברלוסקוני אומר לאנצ'לוטי לשחק עם שני חלוצים, זה מה שיהיה, הבוס קובע. בני-יהודה זו אחת האופציות שלי,ואם ירצו אותי, אני אשמח לבוא". אלון המשיך: "אני רק רוצה לחזור לבני-יהודה, זו קבוצה עם קהל מטריף, זה הבית שלי, והעונה זו גם קבוצה עם קישור טוב. חזי מגן רוצה אותי ואם הוא אכן יחליט להביא אותי כולנו נשמח. בני-יהודה תרוויח מזה, אני ארוויח מזה והאוהדים ירוויחו מזה. אם לא, אז לא. זה מועדון שגדלתי בו, והתפוקה שלי תהיה לפחות כמו שהייתה בבאר-שבע, אם לא יותר. כאב לי מאוד לראות 500 אוהדים השנה ביציעים של בני-יהודה אף שהקבוצה הצליחה יחסית. זה לא יכול להיות בבני-יהודה. חזי מגן רוצה להחזיר את הסמלים ולכן הוא התחיל את המהלך עם אהוד בן טובים. עם כל הכבוד לחזי שירזי, אני עשיתי קצת יותר ממנו בכדורגל. בוא נסכם - אין שום סכסוך, חזי מגן הוא הבוס והוא זה שמחליט. נקווה שיחליט כן להביא אותי לבני-יהודה, כי אז זו תהיה הצלחה בטוחה". למרות כל הקריאות והאיתותים בבני יהודה לא היו מעוניינים להחזיר את אלון לשכונה.

לבסוף חתם אלון שוב בהפועל ב"ש. במסגרת המחזור ה-25 לעונה זו אירחה בני יהוד את ב"ש בשכונת התקווה. בדקה ה-82 כבש האווירון את שערו ה-196 והפך למלך השערים בכל הזמנים של הליגה הישראלית. דווקא מול בני יהודה, דווקא בשכונת התקווה. חבריו מב"ש רצו אליו כדי לחבקו והקהל של ב"ש ובמיוחד של בני יהודה הריע לו.

הפינאלה המאכזבת בשכונה

מזרחי בעונת 2004/05

בסוף ספטמבר 2004, וכשהוא בשלהי הקריירה, שב אלון מזרחי לקדנציה רביעית בבני-יהודה. בגיל 32 ועם מטען בן 202 שערים במסגרת הליגה, חתם מזרחי על חוזה לעונה בה ירוויח 55,000 דולר. במסיבת עיתונאים מתוקשרת עם ראשי הקבוצה הצהיר השחקן: "אני שמח להגיע למועדון שבו גדלתי. אני מאוד מתרגש. החדר שאנו נמצאים בו זכור לי וזה מאוד מרגש אותי לחזור אליו. המהלך היה מהיר כיוון שרציתי לשחק כבר בשבת. היום ניהלנו מו"מ מהיר ואני רוצה להודות לניצן שירזי, למשה דמאיו ולחזי מגן שנתנו את האישור. אני יכול להבטיח לאוהדים שיש לי הרבה מה לתרום. אני צריך לעבוד קשה כדי להיות טוב על המגרש אבל אני לא מתרגש, אני רגיל לדברים האלו. הקהל ייהנה מאלון מזרחי כפי שהוא נהנה ממנו כשעלה מהנוער. כעת המטרה היא להביא את המועדון כמה שיותר קדימה. יש לנו מאמן שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה". אלון מזרחי שם לו ולקבוצה מטרה: "יש כאן שחקנים מצויינים, צעירים שאפתניים, שחקנים שתענוג וכיף לשחק איתם. הכל שאלה של יציבות ואם נדע להתייצב ולהתלכד, נוכל להתמודד בצורה טובה מול הצמרת. מבחינתי זה לסיים במקומות 1-4 אבל כדי שזה יקרה ציינתי קודם שאנחנו צריכים לעשות את השינוי הזה".

בששת משחקיו הראשונים במסגרת הליגה לא הצליח מזרחי למצוא את הרשת (האווירון כבש שער בודד במסגרת גביע הטוטו). למרות זאת, בשכונה מיהרו לתת לו גיבוי. ניצן שירזי: "זאת לא היתה טעות להביא אותו, ואני בטוח שהוא עוד ייתן את התפוקה שלו". אפילו סוכנו, עו"ד בן-ציון באייער, הרגיש מיואש והלך להתפלל בכותל להצלחתו של אלון, אך גם זה לא עזר. בבני-יהודה עוד הספיק לשחק נגד קבוצתו הקודמת מב"ש, שם התקבל בשריקות בוז צורמות. חבריו לקבוצה טענו שחלה נסיגה גדולה ביכולתו. מזרחי לא כבש אפילו באימונים. ניצן שירזי המשיך להצהיר בתקשורת כי הוא מאמין בשחקן שעוד ייתן את התפוקה אך בחדרי חדרים נראה כי הבין שטעה בהחתמתו ושהשחקן אף מהווה נזק לבני-יהודה. אלון הגיב בזעם על הביקורת: "”שחקנים מקנאים בי. מי שסיפר שאני מגיע לקצת הזדמנויות במשחקים ומחמיץ, לא רק טועה אלא גם משקר. מעניין איך זה שבבאר-שבע הייתי טוב רק לפני חודשיים. איך יכול להיות שהגיל נהיה משמעותי בחודש אחד? כל מי שאומר עלי דברים רעים מקנא ומשקר. אלון מזרחי לא נמצא בכושר טוב, אלא בכושר מצוין. ברגע שייתנו לו לשחק ולא יכניסו אותו כמחליף או יחליפו אותו במחצית, הוא יבקיע יותר".

אלון המשיך לצאת באופן פומבי נגד החלטות המאמן ניצן שירזי ואמר שאינו מוכן להיות מחליף או מוחלף: "רק 90 דקות. אלון מזרחי הוא לא שחקן של 45 דקות ובטח לא שחקן שמחליף אחרים. את אלון מזרחי לא מכניסים במחצית השנייה". שירזי המשיך להגיב באיפוק: "אלון מזרחי היה ונשאר בבני-יהודה עוד שנים רבות". במשחק הליגה נגד הפועל פ"ת (מחזור 14), נכנס אלון כמחליף בדקה ה-42, בסיום המשחק נשמע אומר כי הוא לא מוכן להמשיך ככה בבני-יהודה.

בינתיים, באר-שבע נאבקה על חייה בליגת העל והיתה במצוקה בחלק ההתקפי (מזרחי עדיין הוביל את טבלת הכובשים של הקבוצה בעונה זו עם ארבעה כיבושים בחמשת המחזורים הראשונים של העונה...). גישושים החלו לגבי החזרתו לנגב. בבני-יהודה ובב"ש כבר הבינו שהמעבר של מזרחי פגם בו ובשתי הקבוצות. אלון מזרחי הפסיק בינתיים להגיע לאימוני בני-יהודה וראשי הקבוצה לא היו מוכנים לוותר לו. "לא ניתן לאלון לעשות שכונה מהשכונה" טענו. לבסוף, קיבל מזרחי "אור ירוק" לנהל מו"מ על חזרתו לב"ש. לאחר שמנהלי שתי הקבוצות סיכמו על העברתו לב"ש, הכריז מזרחי: "אני שמח לחזור להפועל באר-שבע. עשרות אוהדים אמרו לי היום שמבחינתם נעדרתי חודשיים בגלל פציעה ולא בגלל שעזבתי, ואני מקבל את זה כך. אני לא בא כמושיע, אני בא להתחבר למשפחת הפועל באר-שבע, שם כולם אוהבים אותי ואני מאמין שנעלה על דרך המלך".

את התקופה הקצרה בבני-יהודה סיכם כך: "גם רונאלדו הגדול, אם תוציא ותכניס אותו כל הזמן, לא יפגע. בני-יהודה לא בנו עליי וברגע שהבנתי את זה איבדתי את החשק לשחק. האשמה אינה בי. לא ייתכן ששחקן שמבקיע ארבעה שערים בחמישה משחקים, פתאום מפסיק להבקיע". מזרחי המשיך לתקוף את בני-יהודה ומאמנה ניצן שירזי: "זו לא אותה בני-יהודה שרביבו, אני ואמסלם היינו בה. המערכת שם לא מספיק מסודרת. אולי בעוד שנה-שנתיים יידעו שם לתת כבוד לשחקנים שגדלו במועדון. לבני-יהודה יש מאמן צעיר וחסר ניסיון. הוא מאמן צעיר ומתחיל, שלא ידע להתנהג אלי. שירזי לא מבין את המשחק ואת הקטע הפסיכולוגי. הוא היה צריך לתת לי את השקט לשחק. היו הרבה דברים שלא אהבתי. פתאום הוא שם מגן שמאלי כמגן ימני וקשר אחורי משחק קיצוני ימני. לא ראיתי כזה דבר בחיים. אין לבני-יהודה טקטיקה. בשביל להיות למעלה צריך טקטיקה, אבל בשביל זה צריך מאמן עם ניסיון". ואף הוסיף: "לא מתנהגים ככה לסמל שגדל במועדון. אם היה גד סולמי, בן-אדם עם כבוד, החזרה שלי היתה הרבה יותר מכובדת. לא ציפיתי שזה מה שיקרה. הבטיחו לי דברים ולא קיימו. אני לא שחקן של ספסל. שיחקתי אצל אלי כהן, לופא קדוש, אלי גוטמן. מעניין שאצל כולם שיחקתי ובבני-יהודה אני לא משחק. מי שלא מכבד אותי אני לא מכבד אותו. מאוד רציתי בשביל הקהל לסיים את הקריירה בבני-יהודה.


לאחר 10 משחקי ליגה בבני יהודה במהלכם לא הבקיע ולו שער אחד, שב מזרחי להפועל ב"ש, אך לא הצליח לסייע לה להישאר בליגה הראשונה. בהמשך עבר למכבי "עמישב" פ"ת מליגה ב', ובאמצע עונה זו (פברואר 2006) מודיע על פרישה סופית ממשחק.


בבני יהודה כבש מזרחי 109 שערים (77 בליגה, 12 בגביע המדינה, 20 בגביע הטוטו).


הישגים כשחקן בני יהודה (לא כולל עונת 95/96)

מסגרת הופעות דקות פתח החליף הוחלף שערים בישולים פ' שנבעטו פ' שהובקעו עצמי צהובים אדומים
ליגה100 815493 7 23 64 8 14 12 09 1
גביע הטוטו23 175621 2 10 20 3 2 2 000
גביע המדינה10 8539 1 1 7 03 3 000
סה"כ 13310763123103491111917091


ציטוטים

  • מראיין: "אתה החלוץ מספר אחד בכדורגל הישראלי?". אלון: "אני לא אגיד לך את זה, אבל ברור שכן".
  • "אני מוכרח לציין את השער השני שהיה מהלך מושלם של קשר גדול ששמו חיים רביבו ושל חלוץ גדול, שעומד פה לידכם".
  • "אמרתי כל הזמן שאצלי רק השער הראשון הולך קשה, השני בא לי בקלות".
  • (במדי מכבי חיפה) "את האווירון הראשון אני מקדיש לאוהדי מכבי חיפה, ואת השני - לאוהדי בני יהודה, אותם לא אשכח כל עוד אני משחק כדורגל".

גלריה

היכל התהילה

שחקן זה הינו חלק מהיכל התהילה של בני יהודה

היכל התהילה
שוער יעקב אסייגוינסנט אניימהמרקו עבודדלה איינוגבהשמואל מליקה
הגנה אלי שאשוגיא שרעבידני לוייוסף מליחייורם אורנשטייןמשה עלו נתן שרעבירואי חדדשאול כהןשלום אזולאי
קישור בועז סולמידוד סלמןחיים רביבויוסף מהלליעקב גרונדמןיעקב שרעבימשה סינימשה עוזריפדרו גלבאןרמי לוימטה בטורינה
התקפה אברהם אלמוגאהוד בן טוביםאלון מזרחידוד גורדנהזכי מזרחיחזי שירזיניקולאי קודריצקיעמנואל טסהציון כולנישלום סינואני
כלים אישיים